השקעות כשרות – המדריך המלא לחברות מסורתיות וחרדיות

חברות שחתמו על היתר עסקה

המונח "היתר עסקה" תוקן לראשונה לפני כשלוש מאות שנה בגרמניה וכיום לאחר שינויים מסוימים חברה המחזיקה בו נחשבת לכשרה. כאמור, המשקיע בחברה כזו אינו מקבל ריבית אלא נחשב למעין שותף הנהנה מהרווחים. חשוב להבין שלא מדובר בהיתר נדיר ושגם ההגדרה של חברה כשרה איננה יוצאת דופן. למעשה כל הבנקים בישראל מחזיקים בהיתר עסקה ועימם כל שמונה מתוך עשרה חברות ציבוריות בארץ, כאשר במסלולים הכשרים מנוהלים כאמור למעלה מעשרה מיליארד שקלים.

כמו בתחומים אחרים של כשרות גם כאן ישנם גופים הנותנים את "החותמת", הפועלים לפי תפיסות ופרשנויות שונות. גופים אלו כגון בד"ץ העדה החרדית, מכון גלאט, תשואה כהלכה ומכון כת"ר עונים לצרכיהם של אנשים המחמירים יותר ופחות בענייני הלכה. במאמר זה לא נצלול אל כלל ההיבטים ההלכתיים העומדים בבסיס שיטת המיון של כל גוף.

רק נביא דוגמא, לפי הרב דביר אין בעיה לקנות מניות בחברות, אפילו אם באופן מסוים הן עוברות על ההלכה, כל עוד ההחזקה היא קטנה. אמנם הקרנות המפוקחות על-ידי הרב דביר אינן קונות מניות של חברות כאלו אבל הן כן קונות מניות של חברות אשר חברות הבת שלהן עוברות על ההלכה. כמו כן, ההשקעה מבוצעות רק בחברות שיש להן היתר עסקה ואף ניתן לרכוש אג"ח קונצרניות הכוללות חברות שאין להן היתר עסקה, אך לגבי הסדרה המסוימת קיים היתר עסקה ספציפי המתייחס אליה.

לעומת זאת, לפי מכון כת"ר ניתן לרכוש מניות ואג"ח מחברות שיש להן היתר עסקה, ולא בסדרות שיש לגביהן חתימה ספציפית. כמו כן, לפי המכון חברה כשרה היא כזו שמרבית פעילותה להפקת רווחים אינה נעשית בשבת, למשל חברה המציעה שירותי תיקונים בשבת אך אינה עוסקת ביום זה בשיווק, ייצור ומכירת מוצרים. זאת ללא התחשבות בפעילות של חברות בת של אותה חברה.

ראוי לציין כי על פי מרבית הגופים אין בעיה הלכתית בהשקעה בחברות בחו"ל מחמת חילול שבת, שכן הן מעסיקות גויים. אך לפי הבד"ץ החרדי שהינו הגוף המחמיר ביותר, תמיד קיים סיכון שבחברות אלו מועסקים יהודים ולכן אין להשקיע בהן. אבל גם מבחינת הבד"ץ, ובוודאי מבחינת גופים נוספים, אין בעיה הלכתית בהשקעה באג"ח של ישראל ומדינות אחרות, בתעודות סל לרבות ETF ולסחור באופציות.

מסלולי השקעה מגוונים בחברות כשרות

כאמור, בשנים האחרונות נפתחו מגוון מסלולי השקעה כשרים הנותנים מענה לצרכי הציבור החרדי, הדתי והמסורתי. כך למשל חברת איילון מציעה מסלולים כשרים המפוקחים על ידי גלאט הון, הרב דביר והעדה החרדית עבור ביטוחי מנהלים, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות. בית ההשקעות אלטשולר שחם מציע, תחת פיקוח של תשואה כהלכה, מסלולים כשרים בקרנות פנסיה, קופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות וחיסכון לכל ילד. מסלולים כאלו ואחרים מוצעים גם על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח אימפקט, אלומות, מור בית השקעות, הראל, מגדל, הפניקס, הלמן אלדובי, דיאמונד, מנורה, פסגות, תפנית, מיטב דש ועוד.

האם מדובר במסלולים משתלמים?

מרבית הציבור אינו מתעניין במיוחד בהשקעות בחברות כשרות, וגם בקרב מי שהדבר יותר קרוב לליבו הסברה היא שמדובר במסלולים המשיגים תשואות נמוכות, אולם המציאות אחרת. כפי שאמרנו הרוב הגדול של החברות בישראל עומד בהגדרה של "חברה כשרה", לכן לא חסרות חברות שהשיגו תשואות גבוהות במיוחד, וגם להיפך – שמניותיהן צללו. למעשה, הגדרה זו אינה מהווה מגבלה משמעותית על אפשרויות ההשקעה, אלא אם מסתכלים על החברות הגדולות ביותר בבורסה בתל אביב שרק מעט יותר ממחציתן עומדות בהגדרות הכשרות.

לפיכך, אם משווים בין קרנות נאמנות, תוכניות חיסכון לכל ילד, קופות גמל להשקעה וכדומה, אין הבדל משמעותי בתשואות בין מסלולים כשרים ולא כשרים באותה רמת הסיכון. יחד עם זאת, מכיוון שהשקעות באג"ח נחשבות כאמור לכשרות, הרי שמסלולי האג"ח שהינם סולידיים מטבעם גם נחשבים לכשרים מטבעם. לכן בהשוואה כללית ושטחית בין מסלולים כשרים ללא כשרים, בקבוצה הראשונה נכללים אוטומטית המסלולים היותר סולידיים. מכאן קצרה הדרך למסקנה השגויה שבהשקעות כשרות יש פחות סיכוי לתשואה, ולא כך הוא.