חיפוש
השקעות פאסיביות מול השקעות אקטיביות בבורסה

השקעות פאסיביות מול השקעות אקטיביות בבורסה

מרבית היועצים הפיננסיים האובייקטיביים יגידו לכם שהשקעות פאסיביות באפיקי שוק ההון יותר משתלמות בטווח הארוך מהשקעות אקטיביות. אבל במה בכלל מדובר? מה ההבדל בין שני הסוגים להשקעה בחברות? והאם בעסקים ובחיים לא עדיף להיות אקטיבי? את התשובות נביא במאמר הבוחן את המאפיינים של השקעה אקטיבית מול השקעה פאסיבית.

 

אז מה זה השקעה אקטיבית?

השקעה אקטיבית בתחום ניירות ערך היא כזו שבה המשקיע הפרטי, או מומחה של בית השקעות או חברת הביטוח, מנתח את השוק ובוחר את ניירות הערך שנראים לו "מנצחים". המטרה היא להשיג תשואות כמה שיותר גבוהות אל מול אבן הבוחן של המדדים. למשל, משקיע אקטיבי באג"ח קונצרני ישאף להשיג תשואה גבוהה יותר ממדד תל בונד העוקב אחר המחירים הממוצעים של אג"ח חברות, ואילו משקיע אקטיבי במניות ישראליות ישאף לתשואות גבוהות יותר ממד ת"א 35 או ת"א 125, המשקפים את רמות המחירים הממוצעות של המניות עם שווי השוק הגבוה ביותר.

אבל מדוע המדדים האלו חשובים? מפני שהתשואה עליהם היא בדיוק התשואה של מי שהשקיע את כספו באופן "עיוור" בכל החברות או האג"ח הרלוונטיות. לעומת זאת, משקיע אקטיבי הפרטי או מומחה במסלול אקטיבי בקרן השתלמות, קופת גמל וכדומה, צריך להראות שיש משמעות לידע שלו. והמשמעות היא תשואות גבוהות יותר.

תרצו שנחזור אליכם?

ומהי השקעה פאסיבית?

משקיע פאסיבי הוא מי הפועל כמו המדד וקונה את כל (או רוב) ניירות הערך מאותו התחום. אז לא צריך להיות גאון או מומחה גדול אלא רק לקנות קרן מחקה של מדד ישראלי או מחו"ל (למשל, S&P 500), או לבחור במסלול של חברת ביטוח או קרן השקעות שמחקה את אותו המדד. הקרן פשוט קונה את אותם הנכסים ובאותו השיעור שבו הם מצויים במדד. לפיכך המטרה אינה להשיג תשואות טובות יותר משאר העולם, או אפילו טובות ככל האפשר, אלא רק תשואות ממוצעות בהנחה שלאורך זמן הן אכן יעלו.

אז מה יותר טוב – פאסיבי או אקטיבי?

יש מקום וכבוד להשקעות אקטיביות בבורסה, למשל השקעה בחברות הייטק ישראליות, שלא פעם משיגות תוצאות טובות יותר מהמדדים המקבילים. יחד עם זאת, השוואת הרווחיות מראה עדיפות מסוימת להשקעות פאסיביות במדדי ההיי טק ובכלל. שני ההבדלים העיקריים הינם:

תשואות- מומחיות ובחירה מדויקת של ניירות ערך אמורות להוביל לתשואות יותר גבוהות. הבעיה היא שכמעט בכל סקירה והשוואה כללית של ביצועי השקעות פאסיביות ואקטיביות, מוצאים שוויון בטווח קצר-בינוני ויתרון בטווח הארוך להשקעות פאסיביות. אחת הסיבות לכך היא שהמדדים שאחריהם עוקבות הקרנות אינם נקבעים סתם כך, אלא באמת מייצגים את החברות היותר מצליחות בשוק או בסקטור מסוים.

דמי ניהול- כאשר מנהלים קרן מחקה לא צריך לחשוב או לעשות יותר מדי, כך שדמי הניהול נמוכים בהתאם. לעומת זאת, דמי הניהול של מסלולים אקטיביים הינם גבוהים בהרבה עקב המומחיות והפעולות הנדרשות, כאשר הפערים יכולים להגיע ל-1%, ובגופים מסוימים גם לוקחים אחוזים ניכרים מהרווחים. יש לזכור שבהשקעות לטווח בינוני ובוודאי ארוך, גם לחצי אחוז יש השפעה לא מבוטלת על הרווחים הנצברים.

השורה התחתונה

מרבית הכספים והחסכונות של הציבור מושקעים במסלולים אקטיביים, בין אם אנשים מבינים זאת או לא, ובסכומים גבוהים בהרבה מאשר מיליארד דולר. יש בכך היגיון, שכן לעיתים מנהלי ההשקעות באמת מצליחים "להכות" את המדדים. אולם, הנתונים מראים כי השקעות פאסיביות נוטות להיות משתלמות יותר, לפחות בממוצע ולאורך זמן, ולכן כדאי שלפחות חלק מכספיכם יושקעו בדרך זו. לפרטים נוספים אודות השקעות פאסיביות וקטיביות בשוק ההון, ולקבלת ייעוץ אובייקטיבי בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל המומחים הפיננסים שלנו שיסייעו לבחור את תמהיל החסכונות וההשקעות האופטימאלי, בדגש על צרכי הפרט והתא המשפחתי, העדפות אישית, הקטנת עלויות, מזעור סיכונים והגדלת התשואות.

שיתוף

כתבות נוספות