קרנות פנסיה כשרות – המדריך מלא

איך זה התחיל?

לפני כשני עשורים עבר עולם החיסכון הפנסיוני מהפכה בכל הקשור לפעילות קרנות הפנסיה כאשר פנסיה תקציבית נותרה מאחור והציבור פנה לחיסכון בקרנות הפנסיה החדשות, שעובדות בצורה של פנסיה צוברת, כלומר שהקצבה החודשית שיקבל החוסך כשיפרוש לגמלאות תהיה ביחס לתשואות שהניבו הכספים שנצברו עבורו במהלך כל שנות החיסכון. שינוי זה הוביל גם לחששות בנוגע להיבטים ההלכתיים מבחינת החוסכים שומרי המצוות בקרנות אלו שמא הן עשויות לחרוג מנוהלי הדת בביצוע ההשקעות בשוקי ההון.

הדיון המרכזי התמקד בשאלה האם ישנו היתר מבחינה הלכתית להפריש לקרנות פנסיה צוברת, שכן הכספים באותן קרנות מושקעים על-ידי הגוף המנהל באפיקי השקעה בשוק ההון, לרבות ניירות ערך והנפקת אגרות חוב, שנתפסים עבור רבים מהאוכלוסייה הדתית והחרדית כחריגה מהלכות הדת בשל כך שנטילת ריבית אסורה לפי ההלכה, כמו גם לקיחת חלק בחברה הנוגדת את חוקי ההלכה (שמירת שבת לדוגמה).

אותה דילמה נגעה לא רק בקרנות הפנסיה אלא בכל סוגי מכשירי החיסכון הפנסיוני הקיימים בשוק בישראל מאחר ואלו פועלים לרוב באופן דומה של השקעת הכספים בשוק ההון. בתי ההשקעות וחברות הביטוח היו ערים לדיון שנוצר סביב העניין ולכך שרבים מהחוסכים בני האוכלוסייה הדתית ביקשו להקפיא פעילות, והחלו בזה אחר זה להקים מסלולים המוגדרים כשרים ומיועדים לציבור שומר המצוות.

כלומר, הכסף של העמיתים הדתיים במסלולים הכשרים הושקע רק בנכסים שזכו לקבל היתר הלכתי ובתנאי שאותן חברות בהן מושקע הכסף שומרות שבת. כיום מדובר במסלול השקעה פופולרי המוצע ברוב גופי ההשקעה וחברות הביטוח בישראל.

אילו גישות הלכתיות קיימות ומי הסמכות הקובעת האם ההשקעה כשרה?

בישראל פועלים שלושה גופים מוסמכים הקובעים האם ההשקעה תוגדר כ"כשרה":

• "כלכלה כהלכה" – הגוף הוותיק ביותר.
• "ועד הרבנים תשואה כהלכה" – גוף שמורכב מזרמים שונים של חרדים בהובלת חסידי גור.
• מכון כת"ר – גוף מוסמך המזוהה עם הציונות הדתית.

בהתאם, ישנן גם שלוש גישות הלכתיות שונות בהקשר של השקעה כשרה. בגישה המקלה יחסית, הסברה היא כי השקעה במניות מותרת על-פי ההלכה, שכן בעלי המניות שותפים לרוב בשיעור זעיר בשליטה בחברת ובהתאם ההשפעה על הנעשה בחברה באופן זה היא בכל מקרה זניחה. אלו המחזיקים בגישה זו בוחרים במסלולי השקעה הכוללים גם ניירות ערך של חברות ציבוריות.

גישה נוספת טוענת כי כל חברה שתוגדר כשרה צריכה לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד, שמירה על ההלכות הנוגעות לריבית ומחזיקות בהיתר עסקה שמעיד על כך, שנית, החברה שומרת שבת כך שאין לה כל פעילות עסקית ביום זה. חברה שעונה על שני תנאים אלו מוגדרת לפי גישה זו כהשקעה לגיטימית עבור ציבור המשקיעים הדתי.

הגישה השלישית והקיצונית ביותר לא מאפשרת השקעה במניות של חברות ישראליות בשום מצב, כיוון שבדרך של רכישת מניות הופך המשקיע לחלק מהשותפות בחברה (גם אם בשיעור מזערי ביותר) ולפיכך עשוי להיות שותף לדבר עבירה במצבים של חריגה מהלכות הריבית, חילול שבת או כל פעולה אחרת הנוגדת את ערכי הדת.

חשוב לציין בעניין זה כי לפי חלק מהגישות השקעה באג"ח ממשלתי (שמהווה לעיתים מרכיב משמעותי בנכסי הקרן) אינה מהווה בעיה מבחינה הלכתית וכי יש הסוברים שאין כל סתירה הלכתית גם באשר להשקעה באגרות חוב קונצרניות מכיוון שמותרת הלוואה בריבית לחברה בע"מ.

גופים אלו מסתפקים כאמור בבחינת פעילות החברות וקביעת כשרותם רק לפי שמירת שבת והחזקה בהיתר עסקה ולא בודקים אלמנטים אחרים הנוגעים בהלכי היהדות שקשורים לנושא ההשקעות. הסיבה נובעת מכך שבדיקות מעמיקות יותר הנוגעות בפעילות החברה והחלטה האם לפסול חברה בשל כך, קשות הרבה יותר לביצוע.

איפה ניתן למצוא השקעה כשרה?

השקעות כשרות הפכו מוקד משיכה לא רק עבור מי שנמנה על האוכלוסייה החרדית אלא גם עבור משקיעים המבקשים להשקיע תחת מגבלות ההלכה מתוך הבנה כי אפיקים אלו מניבים בשנים האחרונות תשואה נאה למשקיעים, זאת בסתירה לתפיסה שאותן השקעות הכפופות להלכות הדת מוגבלות במידה מסוימת בהשגת תשואות נאות.

את אותן השקעות בהתאם להלכות הדת ניתן למצוא כמעט בכל מכשיר פיננסי, כדוגמת קרנות הפנסיה הכשרות, קרנות השתלמות, חיסכון לכל ילד, ניהול תיקי השקעות, קרנות סל, קופות גמל להשקעה וקרנות נאמנות. חשוב לציין כי בשנים האחרונות ההשקעות הכשרות מוכיחות עצמן כמעט בכל האפיקים מבחינת הביצועים, כך שגם משקיעים שאינם נמנים על האוכלוסייה החרדית מבקשים להשקיע תחת מגבלות אלה מתוך הבנה כי פוטנציאל התשואה גבוה.