חיפוש

ביום התקיפה – מה יהיה צבע העניבה של הנשיא?

ביום התקיפה – מה יהיה צבע העניבה של הנשיא?

בהתחלה זה היה אמיתי ומאיים: מטוסי תדלוק אמריקאיים הוזזו לאזור, נושאות מטוסים שינו מסלול, ספינות קרב נפרסו, ציוד לחימה הוזרם בקצב מואץ, ומדינות קראו לאזרחיהן לעזוב את איראן. התחושה הייתה שהסלמה היא עניין של שעות. ואז עבר עוד לילה – וכלום לא קרה. ועוד לילה. ועוד אחד.

בהדרגה, הפחד הראשוני התחלף בעייפות ציבורית, השיח ברשתות הפך הומוריסטי וציני, ואפילו נולדו הימורים על צבע העניבה של טראמפ בנאום הבא. כאילו מצב הרוח שלו הוא האינדיקטור לשוק. אבל בזמן שהציבור נע בין חרדה לשגרה, שוקי ההון אינם רגועים ומגיבים לכל תנועה,  הם מתמחרים הסתברות, פחד, סיכון ואי-ודאות בזמן אמת. והשאלה האמיתית אינה מה יהיה צבע העניבה של הנשיא – אלא כיצד כל הצהרה, כל תזוזה צבאית וכל שינוי בטון, משפיעים על תיקי ההשקעות שלנו? גם כשהתקיפה עצמה עדיין לא הגיעה.

שוק ההון שונא אי-ודאות יותר משהוא שונא חדשות רעות. כאשר המתיחות הגיאופוליטית עולה, המשקיעים הגדולים בעולם אינם מחכים לראות אם התקיפה תתרחש בפועל. הם מתחילים לתמחר את הסיכון מראש. התוצאה היא עלייה בתנודתיות, היחלשות במדדי מניות מרכזיים, מעבר זמני לאג"ח ממשלתיות והתחזקות נכסים שנתפסים כ"מקלט בטוח" כמו זהב. זו אינה פאניקה, זו התאמת סיכונים קרה ומחושבת.

אחד המשתנים הרגישים ביותר לכל הסלמה במזרח התיכון הוא שוק הנפט. כ-20% מתנועת הנפט העולמית עוברת דרך מיצרי הורמוז, ולכן גם איום תיאורטי על חופש השיט מספיק כדי להעלות את מחירי החוזים העתידיים. עלייה במחירי הנפט אינה רק עניין של תחנות דלק, היא משפיעה על ציפיות האינפלציה העולמית, על מדיניות הבנקים המרכזיים ועל תמחור שוק האג"ח. כאשר האנרגיה מתייקרת, הסיכוי להורדות ריבית קטן ושוקי המניות מגיבים בהתאם.

באופן פרדוקסלי, יום התקיפה עצמו אינו תמיד היום הדרמטי ביותר בשווקים. ההיסטוריה מלמדת כי לא פעם הירידות המשמעותיות מתרחשות בשלב האיומים, כאשר אי-הוודאות בשיאה. מרגע שהאירוע מתרחש בפועל, חלק גדול מהפחד כבר מגולם במחירים. אם ההסלמה נשארת מוגבלת ואינה מתפתחת למלחמה אזורית רחבה, השווקים נוטים להתייצב ואף לתקן כלפי מעלה בתוך ימים או שבועות.

צברת נכסים- עשית דרך. עכשיו הגיע הזמן לעלות עוד שלב.

לשיפור תנאי החסכונות שלך השאר פרטים ונציגנו יצרו עמכם קשר >>

מחקרים היסטוריים שבחנו עשרות אירועים גיאופוליטיים מאז מלחמת העולם השנייה מצביעים על דפוס חוזר: תגובה שלילית בטווח הקצר, אך השפעה מוגבלת בטווח הארוך – כל עוד האירוע אינו פוגע ביסודות הכלכלה הגלובלית. שוקי ההון מושפעים הרבה יותר ממשברי אשראי, אינפלציה חריגה או מיתון עולמי מאשר מעימותים צבאיים נקודתיים. במילים אחרות, לא כל איום ביטחוני הופך למשבר פיננסי.

עם זאת, עבור משקיעים בגילאי 40 ומעלה, ובעיקר עבור מי שמתקרבים לפרישה או כבר נמצאים בה, המשמעות שונה. תנודתיות חדה בשוק אינה רק גרף על המסך – היא עלולה להשפיע על תכנון תזרים, על קצבה עתידית ועל רמת הסיכון הכוללת של התיק. מי שנמצא בשנות הצבירה יכול להרשות לעצמו אופק השקעה ארוך יותר וספיגה של תנודות זמניות. לעומת זאת, מי שמושך כספים או מתכנן להתחיל למשוך בשנים הקרובות חייב לוודא שהתיק שלו אינו חשוף יתר על המידה לסיכון מנייתי.

זו בדיוק הנקודה שבה רבים טועים. במקום לבחון את מבנה התיק, את הפיזור הגיאוגרפי, את רמת החשיפה למניות תנודתיות ואת רכיב האג"ח, הם מתמקדים בניסיון לחזות את האירוע הבא. אך שוק ההון אינו מתגמל ניחושים גיאופוליטיים. הוא מתגמל תכנון, איזון וניהול סיכונים עקבי.

במקום לשאול אם הלילה תתרחש תקיפה, נכון יותר לשאול האם תיק ההשקעות מותאם לרמת הסיכון האישית ולשלב החיים. האם קיימת חשיפה עודפת לסקטור אחד? האם יש רכיב סולידי מספק? האם החיסכון הפנסיוני מנוהל במסלול שמתאים לגיל? אלו שאלות מהותיות הרבה יותר מהשאלה "מה ייאמר בנאום הבא?".

מטבע השקל: עם כוונה או כתוצאה מסיטואציה?

מאז החלה ההסלמה מול איראן נרשמה עלייה ברורה בתנודתיות בשקל, כאשר בכל עלייה במפלס האי-ודאות הביטחונית נחלש המטבע המקומי מול הדולר והאירו. הדפוס מוכר: משקיעים זרים ומקומיים מפחיתים חשיפה לנכסים ישראליים בטווח הקצר, הביקוש לדולר כמטבע מקלט עולה, והשקל מגיב בהתאם. עם זאת, חשוב להדגיש שלא מדובר בתנועה חד-כיוונית דרמטית אלא בתנודות המושפעות בעיקר מפרמיית הסיכון הגיאופוליטית ומהערכת השוק לגבי היקף ועומק ההסלמה האפשרית. כאשר המתיחות נרגעת, גם אם זמנית, השקל נוטה לייצב חלק מהמהלך. כלומר, יותר מאשר שינוי יסודי בכלכלה הישראלית, מדובר בתמחור דינמי של סיכון ביטחוני בזמן אמת.

 

שער הדולר-שקל

הכותרות ימשיכו להתחלף. האיומים יעלו וירדו. ייתכן שתהיה תקיפה וייתכן שלא. אבל הדינמיקה של השווקים כמעט ואינה משתנה: עלייה בפחד מעלה תנודתיות, אירוע בפועל מפחית חלק מהאי-ודאות, והכלכלה הריאלית היא זו שמכתיבה את הכיוון בטווח הארוך.

למשקיעים מנוסים, תקופות כאלה אינן זמן לפעולה אימפולסיבית – אלא זמן לבחינה מקצועית של מבנה התיק. מי שמבין כיצד השווקים מגיבים לאיומים ביטחוניים, פחות נבהל מהכותרות ויותר מתמקד באסטרטגיה. ובסופו של דבר, אסטרטגיה נכונה חשובה הרבה יותר מצבע העניבה.
שגם היא ככל הנראה, מגיעה מתוך אסטרטגיה.

מה יהיה צבע העניבה של טרמפ ביום התקיפה?

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותכם

ענה על מספר שאלות, קבל התאמה למתכננים פיננסים רלוונטים ומצא את הטובים ביותר. ללא התחייבות.